בלוטות הרוק – אבחון וטיפול. כל מה שצריך לדעת על בלוטת הרוק

מה הן בלוטות הרוק וכמה יש בגוף

בלוטות הרוק הן בלוטות המפרישות רוק לחלל הפה, ובגוף קיימים שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות ולצדן מאות בלוטות רוק קטנות. הזוג הגדול ביותר הוא בלוטת הפרוטיד, שממוקמת מתחת לעור הלחי קדמית לאוזן. מתחת ללסת התחתונה יושבת בלוטת הרוק התת לסתית, שמפרישה את רוב הרוק במנוחה, ומתחת ללשון נמצאות הבלוטות התת לשוניות. פזורות לצדן מאות בלוטות רוק קטנות ברירית השפה, הלחי, החך ורצפת הפה, ולכל אחת פתח הפרשה משלה.

בלוטות בסוף הלשון והבלוטות הקטנות

ברוב המקרים בלוטות בסוף הלשון הן חלק מאנטומיה תקינה ולא בלוטת רוק חולה. באזור אחורי הלשון מצויות בלוטות רוק זעירות ופפילות טבעיות שנראות לעיתים כבליטות, והן חלק מהמבנה הרגיל של הפה. עם זאת, בליטה או גוש שהופיעו לאחרונה, גדלים או אינם חולפים, מחייבים בדיקה של מומחה כדי לשלול ממצא ברירית או בבלוטות הרוק הקטנות.

תפקידי הרוק, ומתי יש עודף רוק בפה

לרוק תפקיד מרכזי בעיכול, בבליעה ובהגנה על הפה, והוא הקו הראשון שמגן על השיניים והחניכיים מפני חיידקים. הוא מסייע לפרק את המזון ולרכך אותו לקראת בליעה, ושומר על לחות הרירית לאורך היום. ירידה בכמות הרוק גורמת ליובש פה, לעששת מוגברת ולתחושת אי נוחות מתמשכת.

עודף רוק בפה נובע לרוב מגירוי מוגבר של הבלוטות ולא ממחלה של הבלוטה עצמה. עודף רוק בפה סיבות שכיחות שלו כוללות גירוי מקומי בפה, תרופות מסוימות, קושי בבליעה ומצבים נוירולוגיים. כאשר ריור היתר משמעותי ומפריע לתפקוד, קיים טיפול ממוקד להפחתת כמות הרוק, ובחלק מהמקרים משתמשים בהזרקה מדויקת לבלוטה כדי להפחית את ההפרשה.

תסמינים, ומתי לחשוד בבעיה בבלוטת הרוק

הסימן השכיח ביותר לבעיה בבלוטת הרוק הוא נפיחות, ומאפיין הנפיחות רומז על מקורה. נפיחות פתאומית שמופיעה ומתגברת סביב האוכל מצביעה כמעט תמיד על בעיה חסימתית, לרוב אבן. נפיחות קבועה שמתפתחת לאט ואינה כואבת מעלה חשד לגוש בבלוטה. בלוטת הרוק נפוחה שמלווה באודם, חום מקומי ורגישות מרמזת על דלקת בבלוטת הרוק ועל זיהום.

בלוטת רוק כואבת עם נפיחות חוזרת היא סיבה מספקת לבירור אצל מומחה. כאב ונפיחות שחוזרים יותר מפעם אחת, קושי בבליעה, הפרשה עכורה או מוגלתית וחום גוף הם סימנים שכדאי לבדוק. אבחון מוקדם מונע התפתחות של זיהום חוזר ושל נזק לבלוטה, ולכן בלוטות רוק נפוחות שאינן חולפות תוך ימים אחדים דורשות בדיקה. כאב מתמשך באזור הלסת שאינו קשור לבלוטה נבדק בנפרד, בדף כאבים בלסת.

סוגי הבעיות בבלוטות הרוק

מחלות בלוטות הרוק נחלקות לארבע קבוצות עיקריות, וזיהוי הקבוצה מכוון את הטיפול. הטבלה מסכמת את המאפיין המבחין של כל סוג.

בקבוצה הדלקתית, מחלות של בלוטות הרוק כוללות גם דלקות נגיפיות כמו חזרת, שהיא פרוטיטיס נגיפית של בלוטת הפרוטיד. דלקת בבלוטות הרוק על רקע אוטואימוני, כמו בתסמונת סיוגרן, פוגעת בהדרגה בבלוטות וגורמת ליובש פה. הקבוצה השכיחה ביותר בפועל היא החסימתית, ובה מתמקד רוב הטיפול הזעיר פולשני.

אבן בבלוטת הרוק וחסימה

אבן בבלוטת הרוק היא הסיבה השכיחה ביותר לחסימה ולנפיחות, והיא נוצרת משקיעת מלחים בתוך צינור הרוק. אבנים בבלוטת הרוק מתפתחות לרוב בבלוטת הרוק התת לסתית, שם מתרחשים כ-85% מהמקרים, בשל מבנה הצינור וזרימת הרוק כלפי מעלה. האבן יכולה לגדול לאט לאורך שנים בלי להפריע, עד שהיא חוסמת את הצינור, הרוק אינו מתנקז, ואז בלוטת רוק נפוחה ונדבקת. גודל האבנים נע ממילימטרים בודדים ועד סנטימטרים.

דלקת בבלוטת הרוק מתפתחת פעמים רבות כתוצאה מהחסימה עצמה. כשהרוק אינו זורם, חיידקים מהפה מתקדמים לאורך הצינור וגורמים לזיהום, והבלוטה הופכת אדומה, נפוחה וכואבת. דלקת בלוטת הרוק חוזרת מצריכה בירור של הגורם, משום שטיפול בזיהום בלבד אינו פותר את החסימה שמאחוריו.

איך מאבחנים בעיה בבלוטת הרוק

אבחון בלוטות הרוק מדויק הוא הצעד הראשון לטיפול נכון, והוא מתחיל בבדיקה קלינית ובמישוש. הרופא ממשש את הבלוטה, בודק אם ההפרשה צלולה או עכורה, ולעיתים מזהה את האבן כבר במישוש. לאחר הבדיקה הקלינית נעזרים בהדמיה כדי לאתר את מקור הבעיה ואת מיקומו המדויק.

כלי אבחון לבלוטות הרוק

בחירת ההדמיה נגזרת ממה שהרופא מחפש, אבן, היצרות או גוש. הטבלה מרכזת את הכלים המרכזיים ואת מה שכל אחד מראה.

סיאלואנדוסקופיה, טיפול זעיר פולשני לשימור הבלוטה

סיאלואנדוסקופיה היא הטיפול הזעיר פולשני שהחליף במקרים רבים את הניתוח הפתוח, והיא מאפשרת לאבחן ולטפל בחסימה בלי חתך חיצוני ובלי כריתת הבלוטה. באנדוסקופיה של בלוטות הרוק מוחדרת מצלמה זעירה דרך הפתח הטבעי של הצינור בחלל הפה, מזהים את האבן או ההיצרות בזמן אמת, ומוציאים אותה בעזרת מיקרו מלקחיים או סל ייעודי. הפעולה מבוצעת לרוב בטשטוש קל או בהרדמה מקומית, ומאפשרת חזרה מהירה לשגרה.

היתרון המרכזי של האנדוסקופיה הוא שימור הבלוטה. בגישה זו נמנעים מצלקת חיצונית, מהסיכון לפגיעה בעצבים שמלווה ניתוח פתוח, ומאשפוז ממושך. השיטה מתאימה במיוחד לאבנים קטנות עד כחמישה מילימטרים, וכשמדובר באבן גדולה יותר משלבים גישה זעיר פולשנית מתוך חלל הפה יחד עם האנדוסקופ. בלוטת רוק חסומה שאובחנה מוקדם היא לרוב המקרה הנוח ביותר לטיפול אנדוסקופי מלא.

אנדוסקופי מול ניתוח פתוח

ההבדל בין הגישות מסביר מדוע רוב המטופלים מעדיפים את הדרך האנדוסקופית כשהיא אפשרית. ניתוח פתוח להסרת בלוטת רוק שמור כיום למקרים מעטים שבהם הטיפול הזעיר פולשני אינו מספיק. הטבלה משווה בין השתיים.

גידולים בבלוטות הרוק

גידול בבלוטת הרוק מתגלה לרוב כגוש קשיח שגדל לאט וללא כאב, ורוב הגידולים בבלוטת הרוק הם שפירים. הגידול השפיר השכיח ביותר בבלוטת הפרוטיד הוא אדנומה פלאומורפית, גידול שאינו שולח גרורות אך נוטה לגדול עם השנים, ולכן ההמלצה הרפואית היא להסירו בניתוח. גוש שהופיע בבלוטה מחייב בירור הכולל הדמיה וביופסיה במחט כדי לקבוע את טיבו, ולעיתים יש להבדילו מציסטה או מגוש שומני שכיח באזור.

סרטן בלוטת הרוק הוא נדיר, אך זיהוי מוקדם משנה את מהלך הטיפול. סרטן בלוטות הרוק מהווה חלק קטן מגידולי הראש והצוואר, והוא שכיח יותר בבלוטת הפרוטיד. לסרטן בלוטת הרוק תסמינים אפשריים כמו גוש שגדל, כאב מתמשך או חולשה בשרירי הפנים, וכל ממצא כזה מצדיק בדיקה מהירה של מומחה. בירור של גוש חשוד וכריתה של גידול נעשים בליווי צוות רב תחומי.

עצב הפנים עובר בתוך בלוטת הפרוטיד ושולט בתנועת שרירי הפנים, ולכן הוא במרכז כל ניתוח פרוטיד. המנתח מזהה תחילה את עצב הפנים ומפריד את הגידול תוך שמירה על שלמותו, לעיתים בעזרת ניטור חשמלי. ברוב המכריע של המקרים העצב נשמר ומתפקד במלואו לאחר הניתוח, וכל חולשה זמנית חולפת תוך שבועות עד חודשים.

סיבוכים והחלמה אחרי ניתוח בלוטת רוק

החלמה אחרי ניתוח בלוטת רוק מהירה יחסית, והיא תלויה בסוג הטיפול. לאחר סיאלואנדוסקופיה רוב המטופלים חוזרים לשגרה תוך זמן קצר, בלי חתך חיצוני ובלי צלקת. לאחר ניתוח פתוח לכריתת בלוטת הפרוטיד או הבלוטה התת לסתית מקובל אשפוז קצר, הוצאת נקז לאחר יום עד יומיים, והוצאת תפרים כעבור כשבוע.

הסיבוכים בניתוח הפתוח מוכרים היטב וברי טיפול. הסיכון המשמעותי ביותר בניתוח פרוטיד הוא פגיעה בעצב הפנים, ובכריתה שגרתית הוא נמוך ועומד על אחוזים בודדים. סיבוכים אפשריים נוספים כוללים דלף רוק זמני והרדמות מקומית של תנוך האוזן, ושניהם קלים וחולפים עם הזמן. הגישה הזעיר פולשנית מצמצמת את הסיכונים האלה כמעט לחלוטין, ולכן היא מועדפת בכל מקרה שבו היא מתאימה.

החזר וסל הבריאות

סיאלואנדוסקופיה מוכרת בסל הבריאות, וניתן לקבל עבורה החזר. הפרוצדורה נכללת בסל הבריאות, וברוב המקרים אפשר לקבל החזר מלא מביטוחי קופות החולים ומחברות הביטוח הפרטיות. מומלץ לברר את הזכאות להחזר סל הבריאות מול הקופה או המבטח לפני הטיפול.

שאלות ותשובות