ד”ר מיכאל אבא – רופא פה ולסת וכירורג מומחה
בשנת 2015 בילה כרופא אורח במחלקה הכירורגית לפה ולסתות באוניברסיטת LMU – MUNICH, GERMANY. מעבר להתמחותו השתלם במספר מקומות בעולם בנושא השתלות דנטליות בין היתר ב 2006 השתלמות מתקדמת מטעם University of New York ו- קורס מתקדם ב – Basel, Switzerland (לצפיה בתעודות לחץ/י כאן).
ראיון רדיו עם ד”ר מיכאל אבא
ד"ר מיכאל אבא - רופא פה ולסת וכירורג מומחה
סיים את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטת תל אביב בשנת 2004. רופא בכיר במרכז הרפואי הדסה עין כרם, המחלקה לכירורגיית פה פנים לסתות ובלוטות רוק.
לד”ר מיכאל אבא ניסיון רב בכירורגית שתלים והשתלות עצם, הרמות סינוס, כירורגיה מרפאתית כגון עקירות שיני בינה כלואות ופעולות כירורגיות כגון חשיפת שיניים כלואות, טיפול בציסטות וביופסיות. בנוסף משמש רופא פה ולסת מומחה- המייעץ במקרים מורכבים.
תחומי עיניין מקצועיים – טראומת פנים ולסתות , מחלות של בלוטות הרוק , שתלים דנטלים והשתלות עצם ,סיבוכים של הרמות סינוס.
בשנת 2015 בילה כרופא אורח במחלקה הכירורגית לפה ולסתות באוניברסיטת LMU – MUNICH, GERMANY. מעבר להתמחותו השתלם במספר מקומות בעולם בנושא השתלות דנטליות בין היתר ב 2006 השתלמות מתקדמת מטעם University of New York ו- קורס מתקדם ב – Basel, Switzerland.
ד"ר מיכאל אבא בטלוויזיה
איך הגעת להיות כירורג פה ולסת?
“זה תהליך הדרגתי שהתגבש בשלבים. תמיד הייתי מוכשר בכל הקשור לקשר יד-עין וקואורדינציה, ואהבתי לבנות ולתקן דברים. במהלך שרותי הצבאי נחשפתי להשתלמויות שונות בבתי חולים, ועבדתי עם רופאים במילואים. יצא לנו לשוחח הרבה על המקצוע, האתגרים, היתרונות והחסרונות, והבנתי ששם אני רוצה להיות. היה לי ברור שהמקום הטבעי שלי הוא במקצוע כירורגי, וכירורגיית פה פנים ולסתות זהו אחד התחומים המרתקים ביותר. אם נשווה את זה לאורתופדיה, אז זה פחות או יותר ההבדל בין פאזל רגיל לפאזל תלת-ממד.
זה תחום מרתק ומאוד מגוון, ומטפל בכל גבולות הגזרה של הפנים, מארובות העיניים ומטה, ומשלב טיפול בטראומה, אונקולוגיה ואסתטיקה. בנוסף, התחום מטפל בפרקי לסת וגם בחלל הפה, לדוגמא שתלים דנטליים וניתוחים מורכבים של השתלות עצם, ואפילו מיקרו-כירורגיה בבלוטות הרוק וניתוחים אנדוסקופיים”.
ספר בקצרה על הדרך שעשית עד שהגעת למקום המקצועי שבו אתה נמצא היום...
עם איזה סל ערכים הגעת לתפקיד?
“אני חושב שכל מי שמגיע לרופא מגיע עם המון חששות ומצפה לשני דברים: ברמה האישית יחס אנושי וישיר, וברמה הרפואית את הטיפול הטוב ביותר שהוא יכול לקבל. אני מאמין ברפואה בגובה העיניים ויחס אישי ונגיש למטופלים שלי. הם יודעים שאני אעשה את המאמץ לעשות הכי טוב שאני יודע, בצניעות וביראת כבוד. בתחום שלנו אתה לא יכול להרשות לעצמך לטעות, זה לא כמו לעשות טעות במסמך וורד או בקוד במחשב, שאתה יכול לתקן מחר בבוקר. זה מצריך ממך להיות במיטבך, בפוקוס מלא”.
אילו ערכים חשובים בעינייך כרופא?
“מצוינות, יושרה, צניעות, יצירתיות”.
מה הקשיים העיקריים שאיתם אתה מתמודד בתחום שלך?
“אני חושב שלמרות שהעיקר הוא בסופו של דבר איכות הטיפול ותוצאותיו, באיזשהו מקום אתה מגיע לשלב בו הניסיון והמיומנות שצברת, מאפשרים לך להגיע לרגיעה בפן הזה. כמובן שישנם מצבים מורכבים שמצריכים ממך להתגייס יותר מהרגיל, אבל אני חושב שעדיין הקושי העיקרי הינו בפן הבינאישי – להתמודד עם החששות והחרדות של המטופלים. אדם הזקוק לטיפול רפואי מרגיש במצב הפגיע ביותר שלו, והיכולת להכיל את זה היא לא טריוויאלית, ואם להודות זה לא משהו ששמים עליו דגש במהלך ההכשרה. מדובר ביכולת אישית שלפעמים קשה ללמד. בנוסף, לא תמיד הכל עובר חלק, ישנם לפעמים סיבוכים שצריך להתמודד איתם ברמה הרפואית, וגם להיות שקוף ולהסביר למטופל את שארע, לתמוך בו, ולתת לו תחושת ביטחון.
יש עניין נוסף שאני מתמודד איתו לא פעם – מטופלים מגיעים עם דעות ורצונות שנחשפו להם בפרסומות, כמו לדוגמא ‘שיקום הפה ביום אחד’. הדבר הזה גורם לנזק כיוון שכל מקרה הוא אינדיבידואל, וצריך לזכור שצריך לבצע אבחנה מסודרת ולהתאים את הטיפול למצבו הספציפי של המטופל”.
כולם מדברים היום על טכנולוגיה וחדשנות ברפואה - כירורגיה היא מקצוע עתיק ודי שמרן, איך החדשנות הזאת באה לידי ביטוי? אם בכלל...
“זה נכון, העקרונות הכירורגיים לא משתנים. היחס לרקמה הוא הכי חשוב – צריך להיות יחס של חרדת קודש וזה משפיע באופן ישיר על התוצאות. יש הרבה חדשנות בעולם הרפואה כיום בעיקר בתחום של התלת-ממד, הן בפן התכנוני – הדמיות מחשב וכו’, והן בפן הביצועי – הדפסות תלת-ממד, ניווט תוך כדי ניתוחים וניתוחים רובוטיים. אני באופן אישי די שמרן. אני מאמין שכל טכניקה או טכנולוגיה חדשה צריכה להיבחן היטב, ורק לאחר שיש תוצאות מוכחות, אשתמש בה על המטופלים שלי. בסופו של דבר הניסיון האישי שלך כמנתח הוא מאוד חשוב. בנוסף, כל נושא הרפואה מרחוק יתפוס תאוצה בשנים הבאות. זה דבר שיכול להנגיש רפואה להרבה מקומות שאין להם את הפריווילגיה לקבל רפואה מתקדמת. יחד עם זאת, אני חושב שכל מערכת הבריאות צריכה להשקיע משאבים בלהפוך את הטיפול הרפואי לכמה שיותר אישי, מבחינת הקשר בין הרופא למטופל. אני חושב שהרבה מטופלים בימינו מרגישים שעד שהם מגיעים לרופא הם צריכים לעבור תלאות רבות, וגם אז לרופא יש זמן מאוד מוגבל. הרפואה מרחוק אמורה להיות כלי לשיפור שירות, ולא תחליף לקשר ישיר בין רופא ומטופל”.
איך היה להיות רופא במגיפה עולמית?
“זה בהחלט היה מאתגר – חוסר ודאות זהו המצב שגורם לנו הרופאים לאי הנוחות הרבה ביותר. אפילו יותר ממצב קשה אך ודאי, בו אתה יודע איך לפעול ולהתכונן.
הקורונה הוא מצב אי-ודאי, ואנחנו עדיין מתמודדים עם אי הודאות הזאת בכל פעם שפורץ זן חדש.
מעבר לעומס שהיה במערכת הבריאות, בבתי החולים ובקופות החולים, היינו צריכים להתמודד עם מצב שבו אנשים פחדו להגיע לקבל טיפול רפואי – עד כדי סיכון. נאלצתי לטפל במקרים מורכבים רבים במרפאה פרטית, בגלל החשש של אנשים להגיע לבתי החולים. כמובן שגם לנו כצוות רפואי היה לא קל, וחששנו מהדבקה. לכולנו יש משפחות בבית ולא היינו רוצים לסכן אותם, אבל זה חלק מהעניין והייחודיות של המקצוע שלנו.
מבחינות רבות ובהסתכלות אחורה זאת גם הייתה תקופה מרתקת. נאלצנו להסתגל למצבים מאתגרים ולמציאות חדשה – אם זה טיפול מרחוק באמצעים טכנולוגיים של ‘טלמדיסין’, או היערכות מיוחדת של מוסדות רפואיים. גם ברמה האישית אני חושב שלכולנו היה קצת זמן לחשוב ולהרהר, ורבים מאיתנו הגיעו לתובנות מעניינות על החיים שלהם”.
מה היית מאחל לעולם הרפואה בעתיד?
“ישנו פער אדיר בין המשאבים שהעולם מפנה לכיוון של טכנולוגיה, אינטרנט, מחשוב, רשתות חברתיות וכדומה, לבין המשאבים המופנים לעולם הרפואה. הייתי מאחל לכולנו שהמצב הזה ישתנה, כיוון שלצערנו זה משפיע באופן ישיר על איכות הטיפול – הן מבחינת כמות כוח האדם, הרופאים והצוות הרפואי, והן מבחינת ההשקעה בטכנולוגיות ותשתיות הקשורות לרפואה. מהבחינה הזאת אני חושב שעידן הקורונה עשה שינוי מסוים, ואנחנו רואים שינוי במגמה”.
