הרמת סינוס סגורה – כירורגיית פה ולסת זעיר-פולשנית

הרמת סינוס זעיר פולשנית

בשנים האחרונות תחום כירורגיית הפה והלסת עושה שימוש בכירורגיה זעיר-פולשנית (הרמת סינוס סגורה): כירורגיה אנדוסקופית של בלוטות רוק, פרקי לסתות וטיפולים זעיר-פולשניים של הסינוס המקסילרי, שיכולים במקרים מסוימים למנוע הליך בהרדמה מלאה,
ולקצר את זמן ההחלמה.

בכירורגיה זעיר-פולשנית נעשה שימוש באנדוסקופ – צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, המוחדר דרך פתחים טבעיים בגוף,
או דרך חתך עור, ונותן אינדיקציה לצוות הרפואי על המתרחש.
בעולם כירורגיית הפה והלסת, ניתן לטפל בשיטה זו במספר בעיות שאחוז גבוה מהאוכלוסייה סובל מהן:

סינוסיטיס

תופעה כרונית שהתסמינים שלה הם אף סתום, הפרשה מהאף, נזלת מוגלתית, אובדן חוש ריח, כאבים בפנים, כאבי ראש ועוד. סינוסיטיס יכולה להיווצר מאנומליה אנטומית, או כתוצאה מניתוח של הרמת סינוס שהסתבך. לעיתים יש סינוסיטיס שהמקור שלה הוא דנטלי – הלסת העליונה גובלת עם הסינוס, וכאשר יש דלקת בלסת העליונה היא עלולה לפרוץ לתוך חלל הסינוס ולזהם אותו. למעשה, יש מעבר נוזלים מחלל הפה לאף, שגורם לסינוסיטיס.

אנשים רבים מזניחים את הטיפול בסינוסיטיס – או במקרים בהם הוא אינו אקוטי, או בעקבות חרדה מניתוח, ובמקרים אחרים, חלק מגיעים לרופא אף-אוזן-גרון שלעיתים מפנה אותם לניתוח שדורש הרדמה מלאה והחלמה ממושכת, שכרוכה לרוב באי-נוחות כמו טמפונים באף.

הרמת סינוס סגורה

בכירורגיה זעיר-פולשנית (הרמת סינוס סגורה) ניתן לטפל בבעיה בזמן קצר וללא ניתוח. את הטיפול בסינוסיטיס מתחילים עם אבחנה באמצעות בדיקת סיטי. לאחר מכן, הטיפול מתבצע דרך חלל הפה, כאשר מחדירים שתל מיוחד באמצעות אנדוסקופ, ובאמצעותו עושים את הניקוי של הסינוס. למעשה, מדובר בשטיפה הנעשית דרך בורג עם תעלה במרכז. הטיפול מצריך 3 מפגשים בממוצע, והוא נעשה בהרדמה מקומית ממש כמו בטיפול שיניים סטנדרטי. במפגש הראשון מוחדר השתל שעושה את הניקוי של הסינוס, ובשני המפגשים הבאים שוטפים את האזור עם מים סטריליים, ומבצעים ניקוז של תוכן הסינוס.

כאבים בפרקי הלסת

כאב שמקורו בפרקי הלסת הינו בעיה יחסית נפוצה באוכלוסייה, כאשר לעיתים קרובות כאבי ראש ופנים שמטופלים חשים, מקורם בלסת. הלסת התחתונה ומפרק הלסת קשורים בהמון שרירים וגידים, ובמקרים מסוימים, כאב שמקורו בפרק הלסת מקרין לכל אזור הראש – דבר שלפעמים מקשה על אבחנה מדויקת של הבעיה. כמו כן, לעיתים מקור הבעיה אינו רק מקור פרקי, אלא מקור משולב פרקי-שרירי .

כשהטיפול השמרני לא מצליח (הטיפול הוא מדורג כמו בכל כאב אורתופדי, וכולל מתן תרופות נוגדי דלקת ופיזיותרפיה) ניתן לשקול התערבות כירורגית. הטיפול נעשה בסדציה או בהרדמה כללית ואינו מערב חתכים, פרט לדקירה בקוטר של מילימטר. דרך הפתח הזה מחדירים את האנדוסקופ ומזריקים סטרואידים או חומצה היאלורונית, כדי להפחית את הכאבים.

דרך נוספת לטפל בכאבי לסתות, כתוצאה מהידוק שיניים למשל, היא הזרקה של בוטוקס לשרירי הלעיסה. כאשר המקור של הכאבים בשרירים, הבוטוקס משתק באופן חלקי את שרירי הלעיסה ויש פחות התכווצות באזור. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה זו כדי לעצב ולעדן לסת מרובעת, הליך שהינו פופולארי אצל נשים במזרח, שמעצבות את קו הלסת באמצעות הזרקות.

מחלות בבלוטות הרוק

בלוטות הרוק הן בלוטת המפרישות רוק, כאשר לרוק תפקיד בסיכוך מערכת העיכול, הגנה על מערכת החיסון וסיוע בבליעה. ישנן 6 בלוטות רוק עיקריות ועוד אלפי בלוטות רוק קטנות, מתחת לרירית חלל הפה, בשפה ובלחי.

הבלוטות סביב זווית הלסת, מתחת לאוזן נקראות בלוטות הפרוטיד, והבלוטות מתחת ללסת, נקראות הבלוטות התת-לשוניות. לכל הבלוטות יש צינוריות המפרישות רוק לחלל פה, ובמקרים מסוימים הן נסתמות, הרוק לא יוצא ומצטבר בבלוטה, מה שגורם לזיהום ונפיחות.

החסימה של הצינוריות יכולה לנבוע מאבנים שנוצרות בבלוטות הרוק, או כתוצאה מהיצרות של הצינורית. הצינורית בבלוטת הרוק, היא כמו כלי דם בלב, ולעיתים כתוצאה מהצטברות של חלבונים בצנרת נוצרת חסימה.

בעבר כדי לטפל בבעיה, היה צורך בכריתה הבלוטה, אולם בשיטה הזעיר-פולשנית משתמשים באנדוסקופ, כאשר נכנסים דרך הפתחים של בלוטות הרוק ויכולים לבצע צנתור. במקרים בהם יש אבן בצינורית, ניתן להיכנס עם האנדוסקופ, ולהוציא את האבן עם מלקחיים. ההליך נעשה בהרדמה מקומית מכיוון שהוא לא מערב חתכים, כשניתן להיכנס לאזור דרך פתח אנטומי מיקרוסקופי קיים, הנמצא בבלוטות הפרוטיד בלחי.