שתלים דנטליים

שתלים ונהנים: כל מה שרציתם לדעת על שתלים דנטליים

שתלים דנטליים נחשבים לאחד מהטיפולים הכירורגיים הנפוצים ביותר בתחום הרפואה הדנטלית, המהווים תחליף מלאכותי אידיאלי לשיניים פגועות או חסרות. באילו מקרים כדאי לעשות שתלים? כיצד מתכוננים לתהליך כזה? ולמה ממש לא כדאי לנסוע לחו”ל בשביל הפרוצדורה?
ד”ר מיכאל אבא, מומחה לכירורגיית פה, לסתות ובלוטות הרוק, עונה על כל השאלות

שתלים דנטליים הינם תחליף לשן טבעית. טיפול זה גרם למהפכה בעולם רפואת השיניים ומספק איכות חיים למטופלים שבעבר נאלצו להשתמש בתותבות נשלפות או לפגוע בשיניים סמוכות בכדי להתקין גשר שמשלים שיניים חסרות

שתלים דנטליים הינם למעשה תחליף מלאכותי לשורש השן. זהו בורג טיטאניום המיוצר בתהליכי CNC מדוייקים ועובר עיבוד פני שטח מיוחד המאפשר לעצם הלסת הטבעית לעבור איחוי עם השתל ובכך לתפקד כשורש מלאכותי המאפשר בניה של מבנה וכתר עליו. ההתפתחות בתחום השתלים הדנטליים גרמו למהפכה אמיתית מבחינת האפשרות לשחזר שיניים חסרות ללא פגיעה בשיניים סמוכות לצורך התקנת גשרים.

שתלים דנטליים מצריכים תכנון מוקדם הן מבחינת מיקום השתל והן מבחינת מימדי השתל המתאימים. התכנון המוקדם מתחיל בביצוע הדמיית CT המדגים את כמות העצם ומיקום עצבים בלסת . בכדי לאפשר מיקום נכון של השתל ביחס לשיניים הסמוכות במקרים מורכבים ניתן להשתמש בתכנון ממוחשב של שתלים דנטליים והנחייה של השתל בדומה לטיל מונחה אשר מיקומו נקבע מראש.
במקרים שאין מספיק עצם לצורך התקנת שתלים דנטליים ניתן להשתמש בשתלים מיוחדים מקוצרים ורחבים או לבצע ניתוחי השתלות עצם או הרמת סינוס.

שתלים דנטליים גרמו למהפכה בעולם רפואת השיניים, ומספקים איכות חיים למטופלים שבעבר נאלצו להשתמש בתותבות נשלפות או לפגוע בשיניים סמוכות בכדי להתקין גשר שמשלים שיניים חסרות. שתלים דנטליים מצריכים תכנון מוקדם, הכנה מתאימה של המטופל וכמובן רופא מקצועי ומיומן. שאלנו את ד”ר מיכאל אבא, כל מה שצריך לדעת בנושא:

בואו להתייעץ עם המומחים,
השאירו פרטים ונחזור אלים בהקדם עם כל המידע

מהו בעצם שתל דנטלי?

“שתל זה תחליף לשורש של שן. השתל בנוי מטיטניום עם שטח פנים מיוחד, ויודע להינעץ בעצם ולהתחבר אליה מבחינה ביולוגית, כאשר פני השטח של השתל מאוד חשובים לסיכויי ההצלחה וליכולת שלו להתחבר לעצם.

על השתל מתחבר מבנה ואחר כך בונים על זה כתר או גשר – תלוי במקרה ובכמות השיניים החסרות. את הכתר ניתן להדביק או להבריג לתוך השתל, והנטייה כיום היא לעשות כתרים מוברגים, משום שהדבק יכול להשתחרר ולהיכנס מתחת לחניכיים. יש לציין שכתרים מוברגים דורשים מיומנות מדויקת יותר”.

באילו מקרים נשתמש בשתלים דנטליים?

“כאשר חסרה שן בפה, שמים שתל. בעבר היו משחיזים שיניים ופוגעים בשיניים סמוכות, ו’תולים’ עליהן את השן החסרה. שתלים דנטליים מתאימים לכלל האוכלוסייה, והסיכויים של קליטת השתל עומדים על כ-98%. קיימים מספר מצבים שבהם הסיכוי מופחת, כמו בקרב אנשים הסובלים ממחלות כמו סכרת, או מעשנים.

מטופלים שנוטלים מדללי דם, זקוקים להערכה מוקדמת וברוב המקרים אין צורך להפסיק את המדללים. כמובן שלקראת כל טיפול יש צורך להציג מכתב המפרט סיכום רפואי, ואת כל התרופות שהמטופל נוטל”.

תותבות אאוט? לא בהכרח

אנשים רבים בגיל השלישי משתמשים בפתרון של תותבות במצבים של חוסר שיניים או חוסר בעצם, אולם במקרים רבים התותבות לא יציבות, מה שיכול לגרום לתחושה לא נוחה ואפילו לניתוק שלהם – מצב שעלול לגרום לחוסר נעימות חברתית. יחד עם זאת, מטופלים רבים חוששים לעבור לשתלים דנטליים בגלל ענייני עלות או מצבם הבריאותי.

ד”ר אבא נותן פתרון ביניים: “אפשר לא לוותר על התותבות, ולעשות מספר קטן של שתלים שמשמשים לעיגון של התותבת. למעשה ניתן לעשות שתלים בודדים עם ‘טיקטקים’ שמתחברים לתותבת כדי שלא תזוז, וזה נותן פתרון לאיכות חיים. שיקום קבוע על גבי שתלים יכול לעלות פי 4 מאשר תותבת המקובעת על 2-4 שתלים”.

תותבות

למי מתאים הטיפול בשתלים דנטליים? 

עקרונית הטיפול מתאים לכולם, סיכויי קליטת שתל הם סביבות 98% . יש מספר מצבים שבהם יש סיכויי קליטה מופחתים בעיקר בקרב אנשים שסובלים ממחלות שפוגעות בתנגודת החיסונים כגוןסכרת ,ועישון למרות שלא מדובר בהתוויות נגד

מטופלים שנוטלים מדללי דם זקוקים להערכה מוקדמת וברוב המקרים אף אין צורך להפסיק את המדללים . לקראת כל טיפול יש צורך להציג מכתב המפרט סיכום רפואי וכל התרופות

איזה צילומים צריך לעשות

לקראת טיפול יש צורך בביצוע הדמיית סיטי המדגימה את מימדי העצם בכדי להתאים את גודל השתל. בסיטי ניתן לראות את צורת העצם ואת הקרבה לעצב הלסת התחתונה הנותן תחושה לשפה התחתונה . בדרך כלל יש צורך בביצוע צילום פנורמי וסטטוס מלא לצורך קביעת תוכנית הטיפול השיקומית

האם הטיפול כואב?

לא מרגישים כלום . הטיפול נעשה תחת אלחוש מקומי כמו כל טיפול אחר. ברגע שההרדמה משפיעה אין כל תחושה מאתר הפעולה .

האם יש הבדל בין סוגי השתלים

באופן עקרוני בין החברות המובילות בשוק אין הוכחה שיש הבדל בסיכויי הקליטה . אני באופן אישי ממליץ להשתמש רק בשתלים שיש בהם ניסיון שימוש מעל ל – 10 שנים . זמן זה מספיק לצורך הערכת סיבוכים או פגמים בתכנון או יצור השתל

השתלים נבדלים אחד מהשני בצורתם החיצונית המשפיעה על התכונות המכאניות בזמן ההשתלה ובפני השטח המשפיעים על איכות ומהירות חיבור העצם לשתל

כיצד להתכונן לטיפול

לפני הטיפול מומלץ להתחיל טיפול אנטיביוטי על פי מרשם מתאים . כמו כן מומלץ  להצטייד בכדורים נגד כאבים ושטיפות פה מיוחדות כגון Corsodyl . את שטיפות הפה כדאי להתחיל לבצע ערב לפני הפעולה כדי להפחית את כמות החידקים בחלל הפה. במידה ואת/ה מעשן מומלץ להפסיק לעשן שבוע לפני הפעולה ולהמנע מעישון לאחר הפעולה

מה צפוי לאחר הטיפול? 

כמו כל פעולה כירורגית צפוי מעט נפיחות , שטף דם וכאב ברמה מתונה . מומלץ לנטול משככי כאבים באופן קבוע כל 4 שעות ולא להמתין להתחלת כאב כיוון שבצורה זאת יותר קל לשלוט על רמת הכאב

רוק דמי הנו תופעת לוואי שיגרתית, מה שחשוב הוא לא לירוק כיוון שהדבר עלול להגביר דימום

כ 7-10 ימים לאחר ביצוע הפעולה , יש להגיע לביקורת והסרת תפרים

כמה זמן צריך להמתין בין ביצוע השתל להתקנת הכתרים?

זמן ההמתנה תלוי במיקום השתללסת עליונה או תחתונה והאם היה צורך בהשתלת עצם.

לסת תחתונה – 3 חודשים

לסת עליונה – 6 חודשים 

לאחר הרמת סינוס פתוחה – 9 חודשים 

לאחר השתלת עצם – 4 עד 6 חודשים 

יש שתלים המבוצעים בשלב אחד עם כיפת ריפוי ומיד לאחר חלוף זמן ההמתנה ניתן להמשיך בתהליך השיקום ויש מצבים בהם צריך לעשות פעולה נוספת שנקראת חשיפה

מה הסיכונים בטיפול הזה

הסיכונים הם כמו בכל פעולה כירורגיתזיהום , נפיחות ,דימום ופגיעה בעצבים . הסיכוי לכך נמוך

שתל יכול להדחות בשלב מוקדם לאחר ההשתלה או בשלב מאוחר יותר בזמן החשיפה או מאוחר יותר

מה קורה אם אין לי מספיק עצם

כאשר אין מספיק עצם יש להתאים את תוכנית הטיפול למצב והאפשרויות הן :

לסת תחתונה:
  1. תכנון מונחה מחשב הממקם את השתלים בעצם הקיימת 
  2. השתלת עצם עצמית 
  3. השתלת עצם מודפסת בתלת מימד 
  4. הזזת עצב הלסת 
  5. שתלים קצרים
לסת עליונה:
  1. הרמת סינוס פתוחה
  2. הרמת סינוס סגורה 
  3. השתלת עצם 
  4. שתלים קצרים 

ולנו יש פלאפל? ישראל היא מעצמה של שתלים דנטליים

מסתבר שעיניו של העולם נשואות לישראל לא רק בזכות עולמות הצבא וההייטק, אלא גם בזכות עולם הרפואה הדנטלית. ד”ר אבא מספר: “רוב השתלים בהם אני משתמש מיוצרים בישראל, שהיא מקום שני בעולם לייצור שתלים פר אוכלוסייה אחרי קוריאה.
יש הרבה חברות ישראליות שנרכשו על-ידי חברות אמריקאיות ושוויצריות.

ישראל היא מובילה בתחום הזה, לדוגמא שתל ‘שטראומן’ הידוע, או חברות מצליחות כמו ‘אלפא-ביו’, M.I.S., או ‘פלטופ’ שנרכשה על-ידי תאגיד אמריקאי מטורף. באופן עקרוני, בין החברות המובילות בשוק אין הוכחה שיש הבדל בסיכויי הקליטה. אני באופן אישי ממליץ להשתמש רק בשתלים שיש בהם ניסיון שימוש של מעל ל-10 שנים. זמן זה מספיק לצורך הערכת סיבוכים או פגמים, בתכנון או בייצור של השתל”.

ובכל זאת אנשים טסים לעשות השתלות שיניים בחו"ל... 

“צריך להבין שהטיפול לא מסתיים כאשר סיימת את השתל – צריכה להיות גם ביקורת שהרבה מהם לא עושים כי הם טסים חזרה ארצה. בנוסף, ייתכנו חס וחלילה סיבוכים, ולאלה שעשו את השתלים בחו”ל אין מענה פה, אף אחד לא מוכן לטפל בהם בארץ, לא רוצים לקחת אחריות. אותם אנשים סובלים מאוד ומגיעים בסוף לבית חולים. במקרים כאלה הזול עולה יקר, זה כמו לקנות מכונית בחו”ל בייבוא אישי, כשאין לך את היבואן בארץ – מה תעשה אם משהו יתקלקל?”.

שתלים רבותיי שתלים: מה הסיפור מאחורי השתלות שיניים ביום אחד?

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר פרסומים על “השתלות שיניים ביום אחד”.
שיטה זו שנקראת גם “העמסה מידית”, מבטיחה למטופל כי ביממה אחת בלבד הפה שלו ישוקם, והוא יחסוך זמן המתנה וכאבים.

ד”ר אבא אומר ששיטה כזאת לא מתאימה לכל אחד: “זה מתאים לחלק מאוד קטן מהמקרים, אולי שני אחוז מהמקרים, אבל בגלל הפרסומות, נוצר לחץ על הרבה רופאים לעשות את זה, ויש המון סיבוכים. עדיף לעשות טיפולים כאלה בשלבים, אין קיצורי דרך. יש מקרים מאוד ספציפיים, כמו אנשים שצריך לעקור להם את כל השיניים ויש להם רפלקס הקאה, ואז אפשר ורצוי לעשות את הכל באותו יום. ברוב המקרים, ככל שמוסיפים יותר פעולות בפרוצדורה אחת, במידה ויש סיבוך יותר קשה להבין מהו מקור הסיבוך”.

שאלות נפוצות בנושא שתלים דנטליים

“שתלים דנטליים מצריכים תכנון מוקדם, הן מבחינת מיקום השתל והן מבחינת ממדי השתל המתאימים. התכנון המוקדם מתחיל בביצוע הדמיית CT, המדגימה את כמות העצם ומיקום העצבים בלסת, על מנת לאפשר מיקום נכון של השתל ביחס לשיניים הסמוכות.
במקרים מורכבים ניתן להשתמש בתכנון ממוחשב.

במקרים שבהם אין מספיק עצם לצורך התקנת שתלים דנטליים, ניתן להשתמש בשתלים מיוחדים (מקוצרים ורחבים), לבצע ניתוח להשתלת עצם או לעשות הרמת סינוס”.

“לא מרגישים כלום, עושים הרדמה ורק חווים את התחושה של המגע והרעידות. כמו כל פעולה כירורגית, צפויים מעט נפיחות, שטפי דם וכאבים ברמה מתונה. מומלץ ליטול משככי כאבים באופן קבוע כל 4 שעות, ולא להמתין להתחלת כאב. רוק דמי הוא תופעת לוואי שגרתית, וחשוב לדעת לא לירוק מכיוון שהדבר עלול להגביר את הדימום. כ-7-10 ימים לאחר ביצוע הפעולה, יש להגיע לביקורת והסרת תפרים.

“תלוי מאוד איזה שתל עושים וכמה זה מורכב, יש שתל פשוט ויש שתל שמצריך השתלת עצם. גם אז תלוי בהשתלה אם היא פשוטה או מורכבת, כמו למשל השתלה שבה צריך לקחת עצם ממקומות אחרים. אם זה שתל פשוט אין היערכות מיוחדת – צריך לקחת אנטיביוטיקה שבוע לפני ושבוע אחרי, כמובן להפסיק לעשן לפני ואחרי, וכדאי להיערך עם משככי כאבים, שטיפות פה ותזונה רכה במשך ההחלמה”.

“ההרדמה היא כמו בכל טיפול שיניים שעושים, ובמקרים מורכבים ניתן לעשות סדציה, שזה טשטוש שמתבצע על-ידי מרדים. סדציה זו לא הרדמה כללית, אלא טשטוש של ההכרה, כאשר יש שיתוף פעולה מלא מצד המטופל”.

“תחת סדציה או הרדמה ניתן לעשות 8 שתלים בלסת העליונה, ו-8 בתחתונה, וזה לוקח משהו כמו שעתיים וחצי-שלוש. כמובן שאפשר לעשות את זה גם בהרדמה מקומית, אבל לרוב האנשים קשה להיות עם פה פתוח מעל שעה”.

“שתלים אפשר לעשות לאחר סיום הצמיחה מגיל 17-18, והבנאדם המבוגר ביותר שעשיתי לו שתלים היה בן 96.
אין מגבלה של גיל, רק מגבלות בריאותיות. במקרי קיצון של אנשים עם בעיות רפואיות מורכבות, יש לפנות לכירורג פה ולסת מאחר ולו יש את הכשרה המתאימה לבצע שתלים בכאלה מצבים. כירורג פה ולסת עבר התמחות של שש שנים בבית חולים – הוא בעצם ‘קבלן היסוד’ של הפה, ולכן יודע להתמודד עם מקרים מאוד מורכבים”.