עקירת שן בינה כלואה

1. נזק לשינים סמוכות כתוצאה מדחיסת מזון ודלקת מקומית יכולה להתפתח עששת בשיניים סמוכות.
2. דלקת מקומית הגורמת לנפיחות וכאבים.
3. עששת שיכולה להתפתח בשן בינה עצמה ולגרום לכאבים , מצב זה מאוד בעייתי כייון שמיקום שיני הבינה והזווית שלהן מקשה מאוד על הגישה ואז במצב זה לא ניתו לטפל בשן והמטופל סובל מכאבים חזקים.
4. כאשר מבצעים עקירת שן בינה כלואה עליונה או תחתונה ברוב המקרים צריך לעקור את השן הנגדית כיוון שהיא בוקעת בקיעת יתר ( כי אין לה שן נגדית ) ואז נוצרת פגיעה בשיניים סמוכות.
5. ישנם מצבים שבהן שן בינה כלואה מפתחת ציסטה מסביב ויש צורך בעקירת השן וכריתת הציסטה שנשלחת לבדיקה פטולוגית במיקרוסקופ.
6. סיבות אורטודונטיות על רקע צפיפות שיניים.
7. שיניים עודפות – לעיתים מתפתחת שן בינה נוספת עודפת.

 

תהליך עקירת שיני הבינה אינו תהליך כואב , הכל נעשה תחת הרדמה מקומית רגילה ואין שום כאב מעורב בזמן הפעולה, לפעמים התחושה אינה נעימה בגלל הלחץ שמפעילים. ישנן מצבים שהעיקר המסובכת במיוחד ואז ניתן לבצע עקירת שן בינה תחת טשטוש מקומי.

לפני עקירת שן בינה מומלץ לנטול אנטיביוטיקה ולהקפיד על צחצוח קפדני ושטיפות מספר ימים לפני בכדי להקטין את הסכון לזיהום.

מורכבות העקירה נגזרת ממיקום השן , צורת השורשים וגודל פתיחת הפה של המטופל ומידת שיתוף הפעולה.

ישנה חלוקה למורכבות עקירת שן בינה על פי זווית השן.

כאשר השן בזווית שאינה מאפשרת הוצאה צריך לחתוך את השן למספר חלקים בכדי להוציאה.

 

 

הסיבוכים מעקירת שיני בינה מתחלקים לסיבוכים בגלל רקע רפואי של המטופל כגון : סכרת, ירידה במערכת חיסונית מסיבה כלשהיא , סיבוכים בזמן הניתוח וסיבוכים לאחר מכן.

עישון הינו גורם שפוגע בהליך הריפוי ומעלה את הסיכון למכתשית יבשה.

 

באזור שיני הבינה ישנם מספר מבנים אנטומים מאוד חשובים והסיבוכים בניתוח נגזרים מפגיעה פוטנציאלית בהם:

1. עצב הלסת – זהו העצב שנותן תחושה ללסת התחתונה בעיקר שפה תחתונה . העצב עובר מתחת לשיניים ובאזור שן הבינה התחתונה ממוקם בהרבה מן המקרים ממש בצמוד לשן. יש מצבים שהשורשים ממש חובקים את שן הבינה. חשוב מאוד לברר את מיקום העצב לפני הניתוח הדבר נעשה על ידי צילום פנורמי או במידת הצורך על ידי צילום סיטי מיוחד .
2. עצב הלשון – כשמו כן הוא נותן תחושה ללשון . העצב ממוקם ממש קרוב לשן הבינה וב 30 אחוז מהמקרים ממש נוגע בכותרת בצידה הפנימי. בעיקר במצבים בהם השן כלואה עמוק. פגיעה או מעיכה בעצב זה עלולה להסתיים בחוסר תחושה בלשון.
3. כלי דם – ישנן כלי דם הנמצאים בתוך הלסת באזור זה, זהו סיבוך נפוץ ויחסית קל לשלוט בו בזמן הטיפול עם הציוד והניסיון הנכון.

 

אחד הסיבוכים הנפוצים הנובע מחוסר התפתחות קריש דם במקום העקירה. שינם מספר תאוריות סביב מצב זה אחת מהן והנפוצה קשורה לעישון . לכן מומץ לא לעשן לפני ואחרי העקירה. באופן כללי מי שמעשן בעל סיכוי גבוה יותר לפתח מכתשית יבשה. התסמינים הם כאב חזק אבל מה שיחודי הוא שבדרך כלל ב 3 הימים הראשונים אין כאב מיוחד ואז הכאב מתגבר לאחר מכן. כאשר זה מתרחש יש להגיע למרפאה, לבצע שטיפות יסודיות עם מיים סטרילים ולעיתים חבישה מקומית בחומר מיוחד. לעיתים יש צורך בטיפול אנטיביוטי. לא מדובר על מצב שיש בו דלקת או נפיחות אלה מצב שבו העצם המקום העקירה נשארת חשופה ולכן מצב זה מאוד כואב כיוון שקצות העצבים הממוקמים בעצם חשופים לחלל הפה. מצב זה נמשך לעיתים 10 ימים ומאוד חשוב לנטול משככי כאבים באופן קבוע.

 

1. אנטיביוטיקה על פי מרשם.
2. שטיפות פה עם חומר חיטוי מיוחד.
3. משכך כאבים, אני ממליץ לנטול משככי כאבים באופן קבוע ביומיים הראשונים היות הרבה יותר קל לשלוט על כאב במקום להפסיקו.
4. תזונה רכה ופושרת ביומיים הראשונים – ביצה רכה, טחינה, יוגורטים וכדומה.
5. לא לירוק במידה ויש קצת רוק דמי , הדבר יכול רק להגביר את הדימום. ניתן לשתות מיים קרים במידה והדימום מציק ניתן לנשוך על פד גאזה. כמובן במידה ומדובר בדימום משמעותי להתקשר למרפאה.
6. חשוב מאוד להתחיל לצחצח את המקום והשינים הסמוכות לאחר 24 שעות כיוון שחוסר צחצוח יגרום לזיהום מקומי בגלל הצטברות חייקים ומזון.